מאנונימי
לפנים מוכרות.
בטיקטוק אף אחד לא יודע מי אתם, עד שנתתם לו סיבה להכיר אתכם.
ליוצרים, לעסקים ולמותגים שרוצים שיזהו אותם בטיקטוק.
תחשבו רגע שאתם גוללים בפוריו, בתוך ים של תוכן.
ופתאום משהו עוצר אתכם.
אני קוראת לזהשנייה וחצי של חסד.
הדבר הזה שגורם לאנשים לזהות אתכם, לפעמים עוד לפני שהם ראו את הפנים שלכם או קראו את שם המשתמש.
אני יובל טוקר.
במשך חמש שנים חקרתי לעומק את האלגוריתם של טיקטוק ואת הפסיכולוגיה שמאחורי תוכן ויראלי, ופיתחתי מומחיות בהבנה של מה גורם לאנשים לעצור, לצפות, לשתף ולהגיב.
ליוויתי אמנים ועסקים, פיצחתי עבורם אסטרטגיות תוכן, זיהיתי ויצרתי טרנדים, ולמדתי איך לקחת כמעט כל נושא ולהפוך אותו לתוכן עם פוטנציאל ויראלי.
חלק מהמחקר היה גם ניסוי על עצמי. היו סרטונים שהתפוצצו, כאלו שהצליחו פחות, וכאלה שלא התרוממו בכלל. דווקא התהליך הזה הפך לבית הספר שלי לטיקטוק.
מה שאני נותנת לכם בקורס הזה היא מתודה שאפשר ליישם שוב ושוב. דרך להסתכל על תוכן, להבין למה סרטון מסוים הצליח ואחר לא, ובעיקר, לדעת מה לשפר בסרטון הבא.
חשיפה גורמת לאנשים לראות אותנו.
היכרות גורמת להם לזכור אותנו.
- חשיפההיא כשמישהו ראה את הסרטון שלכם.
- זיהויהוא כשמישהו נתקל בכם שוב ואומר לעצמו: "רגע, אני מכיר את הפרצוף הזה".
- היכרותהיא כשאותו אדם כבר יודע מי אתם, מה אתם מביאים איתכם, ולמה הוא רוצה להמשיך לראות את התוכן שלכם.
וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים לבנות.
סממן מזהה, סיפור ועקביות.
מי שיצליח לבנות לעצמו את שלושתם יוכל לא רק להגיע לחשיפה ולצבור קהל, אלא להשיג משהו חשוב הרבה יותר: היכרות.
סממן מזהה
משהו שחוזר בתוכן שלנו וגורם לאנשים לזהות אותנו מיד. זו יכולה להיות צורת דיבור, משפט קבוע, סגנון צילום, דמות או אלמנט ויזואלי.
סיפור
מה אנחנו מספרים, מה מעניין בנו ולמה שלמישהו יהיה אכפת להמשיך לצפות? הסיפור הוא מה שנותן לתוכן משמעות וגורם לאנשים להתחבר אלינו.
עקביות
לא מספיק שאנשים יראו אותנו פעם אחת. אנחנו רוצים להופיע שוב ושוב, עם שפה ברורה ונושא שמזוהה איתנו, עד שהקהל מתחיל להכיר אותנו.
עשרת הדיברות שלי לטיקטוק.
אלה הדברים שבעיניי הם באמת הכי חשובים, הכי רלוונטיים, הכי משמעותיים.
ים של תוכן. והפעם, מזהים אתכם ברגע הראשון.
אנשים לא חייבים להכיר אתכם. אבל הם חייבים להאמין לכם.
עכשיו לכו לצלם. סרטון אחד. ואז עוד אחד.